עו"ד חיר נ' בריזקין

פסק - דין

בפניי שתי תביעות כספיות הדדיות (האחת החלה כתביעה קטנה על סך 8,000 ₪ אשר תוקנה לאחר מכן, והשנייה על סך 13,500 ₪) המתבססות על הסכם שכ"ט למתן שירותים משפטיים (להלן: "ההסכם") שנערך בין גב' תמרה בריזקין (להלן:"תמרה") לבין עו"ד פואד חיר (להלן:"עו"ד חיר"), שעניינו הסדרת מעמדה והמשך שהייתה של גב' בורודיוק אלכסנדרה (אמה של תמרה) באופן חוקי בישראל (להלן: "גב' בורודיוק").

בפתח הדברים אציין כי התיק כבר הוכרע על ידי בפסק דין סופי ביום 11.7.12 במסגרתו החלטתי לדחות את התביעות ההדדיות. ב"כ הצדדים הגישו ערעורים לבית המשפט המחוזי, ובהסכמה הוחזר התיק אליי לשם מתן הנמקה מפורטת של ההכרעה שהתקבלה, תוך מתן התייחסות למהימנות העדים, הקביעה לגבי הפעולות שנעשו ע"י עו"ד חיר, קביעה לגבי סוג הפעולות שהיה מקום לעשות, מי השיג את האשרה וכו'.

חרף נתוני המחלוקת וממדיה "הקטנים", ולמרות האדרת המחלוקת על ידי שני הצדדים (בעיקר מצידו של עו"ד חיר) מעבר לכל ממד סביר, ולאור הדברים שצוינו בפסק דין של ערכאת הערעור כאמור, אני מחליט ליתן הכרעה מחדש באופן פרטני ונרחב.

ועוד: לאחר שבחנתי בשנית ובאופן יסודי את מלוא הנתונים בתיק זה, נחה דעתי לערוך שינוי קל בהכרעתי הראשונה כדלקמן: דחיית התביעה של עו"ד חיר תישאר על כנה ואילו התביעה של ברזנקין (שהחלה על סך 8,000 ₪ ותוקנה לסך 28,000 ₪) תתקבל על סך 4,000 ₪.

אני מודע להסכמה של הצדדים בבית המשפט המחוזי וכן לתוכן פסק דינו של בית המשפט המחוזי (היינו: הנמקת ההכרעה הראשונה), וכמו כן לא נעלמו מעיניי דברי בית המשפט העליון בעניין רע"א 6886/03 הדרן 2000 שיווק והפצת כרטיסים בע"מ נ' מכבי נתניה כדורגל בע"מ, אבל השינוי הקל בהכרעה הנו תוצאה של גמירות דעתי לאחר בחינה חוזרת של חומר הראיות וטיעוני הצדדים ולא אוכל להיות שלם עם עצמי ללא עריכת השינוי כאמור לעיל.

הרקע בתמצית: ביום 27.3.07 הגישה תמרה תביעה קטנה בגובה 8,000 ₪ נגד עו"ד חיר בביהמ"ש לתביעות קטנות בקריות, במסגרתה עתרה להשבת סכום התביעה עקב הפרת ההסכם מצד עו"ד חיר; ביום 10.4.07 הגיש עו"ד חיר תביעה ע"ס 13,850 ₪ בסדר דין מקוצר בביהמ"ש בעכו, במסגרתה עתר לחייב את תמרה לשלם לו יתרת שכ"ט עפ"י ההסכם; ביום 6.4.08 ניתנה החלטה ע"י כב' הנשיא לאחד את שני התיקים הנ"ל; בעקבות זאת, ניתנה החלטה על ידי להעביר את התביעה הקטנה לפסים של תביעה רגילה (והיא קיבלה את המספר תא"מ 2235/08); ביום 25.9.08 הגישה תמרה, באישור ביהמ"ש, כתב תביעה מתוקן במסגרתו נוספו טענות ועילות נוספות וכן תוקן סכום התביעה והועמד על סך 28,000 ₪, כאשר מתוכו 20,000 ₪ בגין נזק שאינו ממוני.

תמצית טענות תמרה בתיק 2235/08: גב' בורודיוק, אישה מבוגרת, כבת 75, הסובלת ממחלות רבות, עקרה מאוקרינה לישראל, על מנת לשהות במחיצת בתה היחידה (תמרה), שנישאה ומתגוררת בישראל; תמרה שכרה את שירותיו של עו"ד חיר לטיפול בהסדרת מעמדה של אימה בישראל מאחר ואשרת התייר שניתנה לגב' בורודיוק פגה, ומעל ראשה ריחפה סכנת מעצר וגירוש. עו"ד חיר היה מודע, בהתאם, לדחיפות הטיפול המשפטי; עו"ד חיר הציג עצמו כמומחה ובעל ניסיון בטיפול הנדרש, והבטיח לטפל בעניין ביעילות ובמקצועיות; ביום 29.9.05 (בטעות נרשם בכתב התביעה המתוקן 29.5.05) נחתם הסכם שכ"ט, הוא ההסכם נשוא התביעה, לפיו הוסכם כי בגין הטיפול בהליך כולו תשלם תמרה לעו"ד חיר סך של 5,000 $ כולל מע"מ, ואילו עבור הסדרת האשרה הזמנית ישולם מתוך התמורה הכוללת סך של 8,000 ₪ (כולל מע"מ, וזאת על אף המצוין בהסכם), המהווה מקדמה ע"ח התמורה הנ"ל; תמרה שילמה לעו"ד חיר סך של 1,000 ₪ מידי חודש (ובסה"כ 8,000 ₪ כולל מע"מ), ועו"ד חיר נהג להמציא לתמרה חשבונית מס/קבלה בגין כל תשלום ותשלום, למעט בגין התשלום האחרון; בין לבין, נערכה פשיטה בביתה של תמרה ע"י משטרת ההגירה לשם מעצר גב' בורודיוק וגירושה מישראל, אך למרבה המזל בעת הפשיטה שהתה גב' בורודיוק מחוץ לבית תמרה; בעקבות האירוע הנ"ל, ובידיעת עו"ד חיר, החליטה תמרה לפנות ל-"מרכז לסיוע משפטי לעולים" (להלן:"המרכז לסיוע"). בירור שבוצע העלה כי עו"ד חיר הגיש בקשה ל"מתן מעמד" לגב' בורודיוק מבלי שציין בבקשה כי מדובר בהסדרת מעמד של הורה קשיש עם דרכון שאינו בתוקף, כך שגם אם הייתה מאושרת הבקשה במתכונת שהוגשה ע"י עו"ד חיר לא הייתה אפשרות לחתום על חידוש האשרה ו/או מתן המעמד מאחר ותוקף דרכונה של גב' בורודיוק פג ולא ניתן היה להחליפו או להאריכו (עקב סירוב שגרירות אוקרינה בישראל). כן התברר כי גב' בורודיוק אינה זכאית למעמד אזרח מכוח חוק השבות אלא לכל היותר למעמד של תושב; תמרה קבלה בפני עו"ד חיר כי טעה במילוי הבקשה למשרד הפנים, ובביקור במשרדו הוא טען בבוטות כלפי תמרה כי "אין לו זמן כרגע" לתקן את הבקשה וזאת בזמן שגב' בורודיוק נמצאת תחת סכנת גירוש (פשיטה נוספת) ומצבה הבריאותי מתדרדר; נוכח האמור, נאלצה תמרה להסדיר עבור אמה (גב' בורודיוק) מעבר לדירת מסתור בבית ידידים למשך תקופה ארוכה, תקופה אשר חוסר הנוחות, עוגמת הנפש, וההוצאות המרובות, היו קשים מנשוא; נוכח התנהלותו של עו"ד חיר, נאלצה תמרה לפנות באופן עצמאי במכתב אישי למשרד הפנים (מנהל האוכלוסין בירושלים) וכן התחיל המרכז לסיוע ביום 16.7.06 לטפל בעניינה של גב' בורודיוק והגיש בקשה מתאימה להסדרת מעמדה של גב' בורודיוק, תוך שליחת תזכורות רבות ושמירת קשר הדוק עם הגורמים הרלבנטיים; משנוכח עו"ד חיר כי טיפול המרכז לסיוע מגיע לסיומו, פנה אל תמרה בדרישה כי תנחה את המרכז לסיוע לזנוח את עניינה מאחר ובכל מקרה יעמוד על שכר טרחתו, ואף נקט באיומים; בשל התנהלותו הרשלנית של עו"ד חיר ובשל התנהגותו המחפירה, הגישה תמרה תלונה ללשכת עורכי הדין, ולו בשל הניסיון להניא את עו"ד חיר מאיומיו לפעול נגד הסדרת מעמדה של גב' בורודיוק בישראל; לסיום טוענת תמרה כי למעט הגשת בקשה מוטעית למשרד הפנים, בקשה אשר גרמה נזק להליך כולו, הרי עו"ד חיר לא עשה דבר; לאור האמור, עותרת תמרה לחייב את עו"ד חיר להשיב לה את הסך של 8,000 ₪ ששילמה ע"ח ההסכם, וכן לחייבו לפצותה בגין עוגמת נפש בסך 20,000 ₪, ובסה"כ 28,000 ₪.

תמצית טענות עו"ד חיר בתיק 2161/07: עו"ד חיר ייצג את תמרה בתיק שבגדרו טיפל משרדו של בהסדרת מעמד כלשהו בישראל לאמה החולנית של תמרה, גב' בורודיוק אל מול משרד הפנים; ביום 29.9.05 חתמה תמרה על ההסכם במשרדו של עו"ד חיר, ולפיו הוסכם כי ישולם שכ"ט בסך 5,000$ (כולל מע"מ) בעד הטיפול במשרד הפנים, כאשר מתוך סכום זה תשולם מקדמה בסך 8,000 ₪ בתוספת מע"מ, ואילו יתרת התמורה תוך 120 יום מסיום הטיפול בעניינה מול משרד הפנים; בפועל שילמה תמרה סך של 7,000 ₪ (כולל מע"מ), ואילו את היתרה נמנעה עד היום מלשלם; עו"ד חיר ייצג את תמרה בנאמנות מול משרד הפנים והשקיע בתיק עשרות רבות של שעות (בלשון המעטה), והצליח, לאחר עמל רב ואיסוף האישורים והנתונים הדרושים, להגיש בקשה בירושלים, בשם גב' בורודיוק, לקבלת מעמד של תושב קבע בישראל; תמרה, שהייתה מעוניינת להתחמק מתשלום יתרת שכר הטרחה, עת הבינה כי הבקשה בשלבי אישור סופיים ולקראת קבלת אישור שהייה בישראל, ביקשה להפסיק את הייצוג והטיפול המשפטי, והכול עת שיגר עו"ד חיר לתמרה דרישה לתשלום יתרת שכר טרחתו, לאחר שהטיפול הסתיים; תמרה, סירבה לדרישת התשלום ואף העבירה את הטיפול למרכז הסיוע, מבלי ידיעת עו"ד חיר, כשלא נעשה דבר ע"י מרכז הסיוע עבור גב' בורודיוק; לאור האמור, עותר עו"ד חיר לחייב את תמרה לשלם לו את יתרת שכר הטרחה המוסכם בסך 13,850 ₪ (התמורה המוסכמת בסך 5,000 $ בתוספת מע"מ, בהמרה משער חליפין של הדולר לשקלים, בניכוי סך של 7,000 ₪).

בתיק נשמעו ראיות הצדדים עד תום.

מטעם התביעה בתיק 2161/07 העידו שני עדים: עו"ד חיר בעצמו ו-גב' אורלי סודרי, מנהלת משרד עו"ד חיר (להלן: "אורלי"). מטעם ההגנה העידו שלושה עדים: הנתבעת עצמה, וכן גב' עו"ד רעות מיכאלי, מנהלת לשעבר במרכז הסיוע (להלן: "עו"ד מיכאלי"), ו-ארתור ברוסקין, בעלה של תמרה, (להלן: "ארתור").

חמש הן השאלות העומדות להכרעה:

מה הם התנאים היסודיים עליהם הוסכם במסגרת ההסכם?

מה גובה המקדמה ששילמה תמרה לעו"ד חיר על חשבון התמורה המוסכמת?

אילו פעולות ביצע עו"ד חיר לצורך הסדרת מעמדה של גב' בורודיוק בישראל?

האם הפעולות הנ"ל עולות בקנה אחד עם הטיפול המשפטי אותו אמור היה עו"ד חיר לבצע לשם הסדרת מעמדה של גב' בורודיוק בישראל?

אם התשובה לשאלה ד' לעיל שלילית- מה הנפקות המשפטית בזיקה להסכם?

נדון בסוגיות אלה כסדרן.

התנאים היסודיים של ההסכם

עיון בהסכם מלמד כי נערך בין הצדדים ביום 29.9.05. אין חולק כי ההסכם נוסח ע"י עו"ד חיר ונכתב בכתב ידו בהמשך לפגישה שהתקיימה בין הצדדים במשרדו של עו"ד חיר, וזאת בקשר לטיפול המשפטי הנדרש עבור גב' בורודיוק (עותק מההסכם צורף כנספח 16 לתצהיר עו"ד חיר). אכן, במידה מסוימת, הצדק עם ב"כ תמרה, עו"ד פרץ, כי קיים קושי לא מבוטל לקרוא את ההסכם ולעמוד על תנאיו (ראו בעניין זה גם: עדות אורלי בחקירתה הנגדית לפיה כתב ידו של עו"ד חיר "לא ברור" ועל כן עו"ד חיר נוהג להקריא את תנאי הסכם שכ"ט בפני לקוחותיו, פרוטוקול עמ' 15 שורה 8). לאחר מאמץ ניתן "לחלץ" מנוסח ההסכם כך: הוסכם בין עו"ד חיר לתמרה כי שכ"ט המוסכם בגין הטיפול המשפטי יעמוד על סך 5,000 $ (כולל מע"מ), כאשר לגבי אופן התשלום נקבע כי "בינתיים ישולם סך של 8,000 ₪ בתוספת מע"מ ואילו ....תשלום בתוך 120 ימים ...עם השלמת....מול משרד הפנים". מהות הטיפול המשפטי הנדרש לא פורש בהסכם. כל שצוין בהסכם הוא כי מהות הטיפול הינו: "טיפול מול משרד הפנים בעניין אש.." (הכוונה כנראה ל - "אשרה", ג'.נ). הצדדים אינם חולקים כי סה"כ התמורה המוסכמת בגין הטיפול המשפטי עמדה ע"ס 5,000 $ בתוספת מע"מ וכן אינם חלוקים כי הטיפול המשפטי הנדרש התייחס להסדרת מעמדה של גב' בורודיוק בישראל מול משרד הפנים מאחר ותוקפו של הדרכון הרוסי שהונפק לה פג, וכן אשרת שהייתה בישראל (אשרת תייר), כך שהיא שוהה זה שנים בארץ ללא אשרה תקפה (מ- 24.9.97). עם זאת, הצדדים חלוקים בשאלות הבאות: אחת, מהות הטיפול המשפטי שננקט ביחס לטיפול המשפטי שהיה צריך להינקט בנסיבות העניין; שתיים, גובה המקדמה ששולמה לעו"ד חיר ע"ח התמורה המוסכמת; שלוש, האם המקדמה ששולמה כללה התחייבות לתוספת מע"מ או לא; ארבע, מהו מועד תשלום המקדמה. נושא התחייבויות תמרה כלפי עו"ד חיר עפ"י ההסכם יפורטו בפסקה 9 להלן, וכן על מנת שלא לחזור על דברים שלא לצורך יצוין כי גם לגבי "מהות הטיפול המשפטי" שבוצע ע"י עו"ד חיר בזיקה לנסיבותיה האישיות של גב' בורודיוק יפורט בהרחבה בפסקאות 10 ו-11 להלן.